הפעם אנו בגדול במגמת ירידה, ובכיוון כללי צפון מערבה לעבר אחד המרכזים המסחריים והתחבורתיים החשובים שלאורך ציר רכס הכרמל – מרכז חורב. מסלול ההליכה לוקח אותנו הפעם במעין זיגזג סביב קו פרשת המים, בין השאר דרך השכונות שבצד המערבי של קו הרכס, כדי שנוכל לספוג מנופי הצד המערבי הפונה אל הים הפתוח.

מקטע זה מתחיל ברחוב אבא חושי ביציאה מן האוניברסיטה. נרד חזרה לצומת אבא חושי – אוסקר שינדלר ונפנה דווקא שמאלה, מערבה, לרחוב שוודיה – אחת הכניסות לשכונת הוד הכרמל, הידועה יותר כ-דניה. עם התפתחות ההתישבות על הר הכרמל הפך הגובה מעל פני הים לסמל סטטוס, ושכונת דניה, הגבוהה בשכונות חיפה, היתה לשכונה היוקרתית בעיר. היא משתרעת על שלוחה ארוכה במיוחד – 2.5 ק"מ אורכה, בין הנחלים נדר בדרום ועובדיה בצפון. חלקה המערבי כה רחוק מציר רכס הכרמל, עד כי הוא כמעט מחובר לשכונות הגבוהות של טירת כרמל, ישוב נפרד מוניציפלית מחיפה. מרחוב שוודיה נפנה ימינה לרחוב ליבריה, לטעימה קטנה מבתי המידות של השכונה. נמשיך ברחוב ליבריה, ומול בית מספר 24 נרד בשביל ומדרגות לעבר רחוב דניה. בניית השכונה החלה בשנות השישים על ידי חברת דניה סיבוס, אשר העניקה לרחוב הראשי של השכונה את שמו, שדבק בשכונה כולה. המתעניינים בבינוי צמוד קרקע מוזמנים להמשיך לשוטט בשכונה, בטרם נמשיך לצומת הרחובות דניה ואבא חושי, חזרה בציר הרכס. סמוך לצומת שוכנת גינה קטנה עם מתקני שעשועים ואנדרטה משונה – שני טורים של חלקי פסי רכבת הבוקעים מן האדמה. אלו הם שאריות של מכשולים מעכבים שהקימו הבריטים ב-1942, מתוך חשש להתקדמות מתקפה גרמנית.
נחצה את שדרות אבא חושי לצדם המזרחי ונלך במגמת ירידה, צפון מערבה. הנוף נפתח לפתע מזרחה בין הבניינים הגבוהים, בנקודת תצפית מוסדרת הנקראת מצפור זייד. הרכינו ראשכם מטה – שני מספרים מוטבעים על הריצוף. התוכלו לשער את פשרם?
המצפור נקרא על שם שאול זייד, מראשוני המודדים בארץ. לא בכדי, המספרים על הריצוף הם נקודת הציון המדויקת בה אתם נמצאים. ממצפור זייד נמשיך במורד רחוב אבא חושי, ולאחר שישה בתים, בשטח הפתוח שבין הבתים, נרד דרך השטח הפתוח שיקשר אותנו לרחוב בליטנטל בו נפנה שמאלה. ליד מעגל התנועה הגדול שוכן "גן ארבע הבנות", שהוקם לזכר ארבע בנות שטיילו יחדיו בדרום אמריקה ונספו בתאונת דרכים במדבר הסלאר. במקום גן מתקני טיפוס לילדים ונוף משובח לגליל. האזור שלמרגלות הגן נקרא שכונת רמת אלמוגי, על שם יוסף אלמוגי שהיה ראש עיריית חיפה ושר בממשלת ישראל. משם נפנה שמאלה, מתחת לגשר עליו עוברות שדרות אבא חושי, למעגל התנועה המקשר את רחוב לסקוב לרחוב יחזקאל קויפמן. נפנה ימינה לרחוב קויפמן. אנו נמצאים עתה ברמת גולדה, שאוכלסה בשנות התשעים. כאן נפתח נוף נפלא לנחל עובדיה, לשלוחה של שכונת דניה ולים. נרד ברחוב קויפמן ובמעגל התנועה הבא נפנה שמאלה לרחוב יונה אנגל, המשנה שמו לפנחס רוזן. בצד שמאל של הרחוב נפתח הנוף אל הוואדיות. נתחבר חזרה לרחוב קויפמן ונפנה שמאלה במגמת עליה ונתחבר לשדרות אבא חושי. נפנה שמאלה באבא חושי במגמה צפון מערבה.
אנו ממשיכים בשדרות אבא חושי במגמת ירידה. בין הבתים במספרים 14 ו-16 רדו במדרגות, המתחברות בסופו של דבר דרך מגרש חניה לרחוב משה סורוקה. רדו ברחוב משה סורוקה עד מעגל התנועה. לשמאלכם המבנה המעניין של המכון לחקר כתבי הרמב"ם. פנו ימינה לרחוב צבי בן יעקב, וממנו ל-א.צ. גרינברג. בעיקול הרחוב, המסמן חציתת תוואי ואדי, פנו ימינה לשביל העולה בין הבתים ויוביל אתכם לרחוב שימקין. ד"ר נחום שימקין היה מנהלו של בית החולים הראשון בחיפה עד 1927. פנו שמאלה ברחוב שימקין וימינה לרחוב הקצר אברהם קריב. ממגרש החניה שבקצה הרחוב צאו במגמה ימינה לשביל המתפתל בין הבתים לרחוב ליונל ווטסון. ווטסון הניוזילנדי היה מהנדס העיר חיפה בשנים 1934-1951, זכה להערכה רבה ונותר בעיר גם לאחר שהמנהל הבריטי עזב את הארץ. נעלה ברחוב ווטסון ונתחבר לרחוב אבא חושי. נחצה בצומת את רחוב אבא חושי, ובהמשך העיקול נעלה במדרגות לרחוב זמנהוף. נמשיך ברחוב זה עד מעגל התנועה הגדול אליו מתחבר רחוב יערות. מימיננו הקמפוס הגדול של בית הספר הריאלי. אנחנו ממשיכים ישר ברחוב זמנהוף, מתעקלים עמו ימינה, וממשיכים עד המפגש עם רחוב איינשטיין. נפנה ימינה ברחוב איינשטיין. נחצה את הכביש ובין הבתים 95 ו-97 ניכנס לשביל שיורד מטה לעבר האזור המיוער. כשאתם יורדים שימו לב שהמגרשים בצד זה של רחוב אינשטיין מכילים שני בניינים, זה מאחורי זה, כדי לנצל את השטח שבין רחוב איינשטיין לרחוב המקביל לו, יקינטון. העניין הוא שהפרש הגבהים הגדול בין שני הרחובות הותיר שטח פתוח בעייתי לבניה, בו עובר שביל מיוער מופלא. אנו פונים עתה שמאלה, במגמה צפון מערבה, בתוך החורש, כשלמעשה משמאלנו הבתים שלאורך רחוב איינשטיין, ומצד ימין הבתים של רחוב יקינטון המשנה שמו להנטקה. בדרך נעבור על פני גן ציבורי מוסדר – גן דניאל מנצ'ל. נמשיך הלאה בנתיב שבחורש, עד שנגיע לגן נוסף ולידו מגרש ספורט. כאן נפנה שמאלה בשביל ומדרגות שיעלו אותנו אל בין בתים מספר 39 ו-41 שברחוב אינשטיין. נפנה ימינה ברחוב איינשטיין, ושמאלה בין הבתים 26 ו-28 לשביל בין הבתים. השביל מתעקל מעט שמאלה ויביא אותנו לרחוב גבעת דאונס, שנקרא על שם ליידי פלורנס דאונס, גיסתו של אדמונד אלנבי כובש א"י במלחמת העולם הראשונה, אשר התאהבה בכרמל ובנתה בו את ביתה. ביתה שכן ברחוב דאונס 21 אך נהרס ברבות השנים. נפנה ימינה בגבעת דאונס ושוב ימינה לרחוב יערות, אחד הרחובות היפים בחיפה. בשנות ה-20', כששכונת אחוזה היתה רק בראשיתה, היתה הגבעה בה אנו מהלכים עתה חשופה, ותושבי אחוזה כינו אותה "הגבעה של ונטורה" על שם הצריף של יצחק ונטורה, ממתיישבי השכונה. רחוב יערות הופך למדרגות, איתן נרד עד רחוב אלברט אינשטיין. אינשטיין יוביל אותנו להמשך רחוב אבא חושי שנקרא כאן חורב, ובצומת הגדול עם דרך פרויד נסיים מקטע זה.
אנו נמצאים עתה בלב שכונת אחוזה. "מרכז חורב" אשר שולט כאן במרחב נבנה ב-1987 ומסמל את הפיכתה של אחוזה משכונה שנוסדה כשכונה חקלאית, לציר מסחרי סואן שאיכויותיו האדריכליות והעירוניות נמוגות תחת פיתוח אינטנסיבי.